לא בכדי מתרחש בימים האלו, מה שנראה לצופה ישראלי תמים מן הצד, כמסע של השתלחות בישראל.
כאמור, הממשל האמריקאי הביע עלבון בגין בניה בלתי חוקית. ולפניי שזה סיים לתבוע את עלבונו, עלה הממשל הבריטי, ותבע זה את כבודו, בגין פרשת הדרכונים. זאת, רק לאחר שאנגלה מרקל, מנהיגת גרמניה, נעלבה והביעה חוסר אמון בגין פרשת "טיוח תמליל השיחה", שהתנהלה בינה לבין ראש הממשלה, נתניהו. וכל זאת, לפני שראש הממשלה קיבל משב של קור ואולי אף אולטימטום בוושינגטון. עוד מעט יבוא תורו של סרקוזי וזה יתבע את עלבונו גם הוא. ומי אחריו?
הצופה מהצד ישאל את עצמו בתמיהה, באופן טבעי: "ממתי הם נעשו רגישים כאלה?", או לחילופין: "מהיכן צרות האופקים הזאת?". דעתי היא כי שאלות אלה הן טבעיות אך מוטעות, השאלה הנכונה היא: "מהי המטרה של כל זה?"
לא יתכן מצב שבו המקהלה הזו היא אינה מתוזמרת. היא מתוזמרת ומתוזמרת היטב. והמנצח עליה הוא הנשיא אובאמה. שהרי, האנשים האלה, והגופים אשר הם עומדים בראשם אינם נועדו לקטר על עלבונות, אלא לקדם אג'נדות. הטענות אשר המערב מעלה כנגד בנימין נתניהו וממשלתו הן טענות של: אי-אמינות, זלזול, וחוסר שליטה. אם כך, אז מה המעצמות מנסות להשיג? איזה אפקט מצפות המעצמות ליצור? מה יוצא להם מכל זה?
שירת המקהלה כוונה ללא כל צל של ספק במטרה ליצור זעזוע: "הממשלה הזאת, כצפוי, מצטיירת כנטעה זר ברחבי העולם", יאמרו אחדים. "שוב פעם ראש הממשלה נתניהו מתגלה כשקרן כרוני", יוסיפו אחרים. "מדינת ישראל מתנהגת בחוסר רציונליות מוחלט", יהדהדו כותרות ברחבי העולם. כל אלו עולים לכדי מספר סכנות: בידודה של ישראל ברחבי העולם, יצירת משבר פוליטי בישראל, יצירת משבר אמון של ציבור הבוחרים בישראל בממשלתו, ומיצוב ממשלת ישראל כממשלה לא הגיונית ורדיקאלית.
בהנחה כי הסכנות לעיל אכן תוזמרו בכוונה, שאלות רבות עולות להן: לשם מה מנסות המעצמות לפגוע ביציבות הפוליטת היחסית בישראל? האם היציבות הפוליטית בישראל מהווה איזשהי סכנה כלשהי עבורם? האם האג'נדה הישראלית נתפסת כמסכנת אותם באיזושהי צורה? לשם מה מנסות המעצמות למצב את ישראל כחסרת רציונליות? האם זה מקרי, שביום בו ראש הממשלה נתניהו סופג ככל הנראה אולטימטום מאובאמה, רוסיה וסין מדווחות בתקשורת כלוחצות, לכאורה, על איראן להסכים לתנאי המערב ?
איזו לגיטימציה תהיה לממשלת ישראל לתקוף את איראן בטוענה הגנתית, באם קיימת אטמוספירה בין-לאומית שכזאת? באם יווצר משבר פוליטי פנימי? באם המעצמות, כביכול, לוחצות על איראן? ובאם ממשלת ישראל אכן תיתפס בעולם כחסרת רציונליות ולא אחראית?
דעתי היא כי המאמץ המשותף הזה נועד לקעקע את הלגיטימציה של מדינת ישראל לפעולת התקפה באיראן. נראה כי אובאמה הבין כי האג'נדה הלוחמנית שממשלת ישראל מציגה כנגד איראן היא מסוכנת יותר מגרעין איראני. שהרי, מצב כזה עלול, בטווח הקצר, לגבות מהמערב מחיר של הסתבכות גדולה יותר, מבחינה צבאית, במזרח התיכון. יכול להיות שהוא מעדיף בנושא זה, לטאטא את הלכלוך מתחת לשטיח, ולהשאיר אותו כנהוג לעיתים להבא אחריו.
כאמור, הממשל האמריקאי הביע עלבון בגין בניה בלתי חוקית. ולפניי שזה סיים לתבוע את עלבונו, עלה הממשל הבריטי, ותבע זה את כבודו, בגין פרשת הדרכונים. זאת, רק לאחר שאנגלה מרקל, מנהיגת גרמניה, נעלבה והביעה חוסר אמון בגין פרשת "טיוח תמליל השיחה", שהתנהלה בינה לבין ראש הממשלה, נתניהו. וכל זאת, לפני שראש הממשלה קיבל משב של קור ואולי אף אולטימטום בוושינגטון. עוד מעט יבוא תורו של סרקוזי וזה יתבע את עלבונו גם הוא. ומי אחריו?
הצופה מהצד ישאל את עצמו בתמיהה, באופן טבעי: "ממתי הם נעשו רגישים כאלה?", או לחילופין: "מהיכן צרות האופקים הזאת?". דעתי היא כי שאלות אלה הן טבעיות אך מוטעות, השאלה הנכונה היא: "מהי המטרה של כל זה?"
לא יתכן מצב שבו המקהלה הזו היא אינה מתוזמרת. היא מתוזמרת ומתוזמרת היטב. והמנצח עליה הוא הנשיא אובאמה. שהרי, האנשים האלה, והגופים אשר הם עומדים בראשם אינם נועדו לקטר על עלבונות, אלא לקדם אג'נדות. הטענות אשר המערב מעלה כנגד בנימין נתניהו וממשלתו הן טענות של: אי-אמינות, זלזול, וחוסר שליטה. אם כך, אז מה המעצמות מנסות להשיג? איזה אפקט מצפות המעצמות ליצור? מה יוצא להם מכל זה?
שירת המקהלה כוונה ללא כל צל של ספק במטרה ליצור זעזוע: "הממשלה הזאת, כצפוי, מצטיירת כנטעה זר ברחבי העולם", יאמרו אחדים. "שוב פעם ראש הממשלה נתניהו מתגלה כשקרן כרוני", יוסיפו אחרים. "מדינת ישראל מתנהגת בחוסר רציונליות מוחלט", יהדהדו כותרות ברחבי העולם. כל אלו עולים לכדי מספר סכנות: בידודה של ישראל ברחבי העולם, יצירת משבר פוליטי בישראל, יצירת משבר אמון של ציבור הבוחרים בישראל בממשלתו, ומיצוב ממשלת ישראל כממשלה לא הגיונית ורדיקאלית.
בהנחה כי הסכנות לעיל אכן תוזמרו בכוונה, שאלות רבות עולות להן: לשם מה מנסות המעצמות לפגוע ביציבות הפוליטת היחסית בישראל? האם היציבות הפוליטית בישראל מהווה איזשהי סכנה כלשהי עבורם? האם האג'נדה הישראלית נתפסת כמסכנת אותם באיזושהי צורה? לשם מה מנסות המעצמות למצב את ישראל כחסרת רציונליות? האם זה מקרי, שביום בו ראש הממשלה נתניהו סופג ככל הנראה אולטימטום מאובאמה, רוסיה וסין מדווחות בתקשורת כלוחצות, לכאורה, על איראן להסכים לתנאי המערב ?
איזו לגיטימציה תהיה לממשלת ישראל לתקוף את איראן בטוענה הגנתית, באם קיימת אטמוספירה בין-לאומית שכזאת? באם יווצר משבר פוליטי פנימי? באם המעצמות, כביכול, לוחצות על איראן? ובאם ממשלת ישראל אכן תיתפס בעולם כחסרת רציונליות ולא אחראית?
דעתי היא כי המאמץ המשותף הזה נועד לקעקע את הלגיטימציה של מדינת ישראל לפעולת התקפה באיראן. נראה כי אובאמה הבין כי האג'נדה הלוחמנית שממשלת ישראל מציגה כנגד איראן היא מסוכנת יותר מגרעין איראני. שהרי, מצב כזה עלול, בטווח הקצר, לגבות מהמערב מחיר של הסתבכות גדולה יותר, מבחינה צבאית, במזרח התיכון. יכול להיות שהוא מעדיף בנושא זה, לטאטא את הלכלוך מתחת לשטיח, ולהשאיר אותו כנהוג לעיתים להבא אחריו.
רשומות
מאמר נכון ומצויין.
השבמחקיש לנו על מה לשוחח בנושא
שלח בבקשה את כתובת המייל שלך כך שנוכל לשוחחoferkm8@walla.co.il